מפגש אישי יוצר חד-פעמי ב- Fashion Therapy

מה את מרגישה כשאת לובשת את הבגד שאת הכי אוהבת? האם הבגדים שלך משמחים אותך וזוקפים את קומתך? האם את מרגישה בטוחה בתוך בגדייך? האם ישנם ימים בהם את מנסה עוד ועוד בגדים, עד שאת מגיעה לבגד המתאים? מהו בגד בשבילך? מה את מרגישה כשאת נכנסת לחנות בגדים? ובאיזו תחושה את ניגשת לפתוח את ארון הבגדים?

תרפיה באמצעות אופנה – Fashion Therapy – הוא תחום חדש, פורץ-דורך, המבקש לחבר בין אופנה לתרפיה: בין הבגד הנלבש לבין הרגש שהוא יוצר אצל הלובשת.
במסגרת מפגש אישי, בן שלוש שעות, נפתח ערוצים למחשבה חדשה על סגנון הלבוש שלנו ועל ההשפעה שלו עלינו. נגלה כיצד הבגד אותו אנו בוחרות ללבוש הוא כלי חשוב ויומיומי להשלמת התחושה הרגשית, וכיצד יכול הבגד הנבחר לתרום לתחושות שמחה, ביטחון עצמי והתרוממות רוח, להרמוניה ולאיזון רגשי; לתחושה שאת נמצאת, בטוחה ומוגנת, בתוך הבית שלך. במהלך המפגש נחבר, בצורה אישית וחווייתית, בין הכוח של החומר להשפעתו על הרגשות שלנו: מה הבגד עושה לרגש? מהו "בגד רגשי"? כיצד צבע, צורה או חומר – מהם מורכב בגד – יכולים לייצר דיוּק, התרוממות רוח, ביטחון עצמי או שמחת חיים? נסתכל על הפקתו של בגד כתהליך של יצירה אמנותית. ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו הפיזי ואחריתו בלבישה של הבגד, שבכוחה להוביל תהליך של ריפוי אצל הלובשת: אצלך.

את "בגד משלך: מפגש אישי יוצר ב-Fashion Therapy" ניתן להזמין כמתנה לחברה קרובה, לבת משפחה, למי שהתחילה לימודים בתחום העיצוב, לקולגה או פשוט למי שאנחנו אוהבות ויש לה תשוקה ואהבה לעיצוב ולאופנה. אין צורך בידע מוקדם. אל המפגש יש להביא שני פריטי לבוש מהמלתחה האישית: בגד אחד בו אני מרגישה "מיליון דולר" ובגד נוסף בו אני מרגישה "רגיל" או "בסדר"
ניתן לקיים מפגש גם בפורמט קבוצתי, במסגרת אינטימית, עד כ-10 משתתפות.

ליצירת קשר בנוגע לקורס / סדנה >>

מעיל קסמים, מרבד קסמים / בצלאל רבקה

בספטמבר 2011 שהיתי במילאנו, איטליה, לצורך לימודי סטיילינג ועיצוב תדמית בבית הספר הגבוה לעיצוב אופנה Istituto Marangoni. בית הספר ממוקם במתחם מעצבי האופנה במרכז מילאנו, והכניסה אליו ממוקמת בצמוד לחנות של המעצב אלכסנדר מקווין.
בכל בוקר, בדרכי ללימודים, התבוננתי ביצירות המופת שנשקפו מבעד לחלונות הראווה של מתחם המעצבים, לקבלת השראה, ואז נכנסתי למתחם הלימודים שכל כולו יצירתיות ועשייה. לאחר מספר שבועות של לימודים, התבקשנו לפקוד מספר חנויות אאוטלט בעיר ולכתוב את רשמינו. באחת החנויות נתקלתי במעיל שחור שצד את עיניי. שלפתי אותו מבין הקולבים, והיתה זו אהבה ממבט ראשון. בחלקו העליון של המעיל נתפרו כמו כנפיים שהונחו שם, ולאורכו שובצו רוכסנים מוזהבים. לבשתי את המעיל, ולתדהמתי הוא לא נרכס מלפנים. התפלאתי על כך, אך ידעתי בוודאות שהמעיל הזה יחזור איתי הביתה.
כשהנחתי את המעיל על גופי, הרגשתי שאני חווה חוויה פיזית – ידעתי שישנה חוויה פיזית – אולם החוויה העיקרית היתה רגשית, ואפילו רוחנית. באופן מיידי, כשהמעיל לגופי, נכנסתי לעולמו של מעצב האופנה, טיילתי איתו ברקיעים אחרים, ראיתי אותו יוצר את המעיל הזה למעני ובשבילי; חשתי שהוא נותן לי את הכנפיים שלי.

הייתי שזורה לחלוטין בחוטי תודעתו, ברגעי ההשראה שלו ביצירת המעיל הזה. זו היתה חוויה עילאית. כשהורדתי את המעיל התפניתי לבדוק מי הגאון שעיצב אותו.
בחלק מוסתר, בצדו הפנימי של המעיל, הונח תרשים על פיסת נייר בגודל 6X3 ס"מ, מעין שרטוט או שרבוט בעיפרון פחם של אלכסנדר מקווין; אחרים יוכלו לומר "קשקוש". פיסת נייר זו שמורה עמי מאז, והיא ממתינה לי בכל בוקר, על שולחן האיפור שלי בחדר השינה, מרגשת אותי בכל יום מחדש. חלק מהחוויה נָצוּר על פיסת הנייר הזו, ובתוכה; המחשבה שלו, הדמיון שלו, האור שלו, המיוחדוּת שלו.
מקווין השאיר לי מתנה, מתנה אדירה ממנו. מעיל קסמים, בתוכו אני מרגישה כמלכה, מאוחדת עם כל חלקיי, ושרבוטים זעירים מעולם ההשראה שלו: פיסת נייר, שהיא כמו שטיח מעופף, מרבד קסמים, שכאשר אני מביטה בה, אני מצטרפת למעין טיסה בחלל, לצדו של הגאון אלכסנדר מקווין – ומודה לו על כך.