קורס תרפיה באופנה לסטודנטים לעיצוב אופנה באוניברסיטאות ומכללות
בצלאל רבקה, MA- אוניברסיטת לסלי, בית הספר לתואר שני באמנויות ובמדעי החברה
תרפיה באמצעות אופנה – Fashion Therapy – הוא תחום חדש המבקש לחבר בין אופנה לתרפיה: בין הבגד הנלבש לבין הרגש שהוא יוצר אצל הלובש. הקורס, שתיאורו מוצע להלן, מיועד כסדנת מבוא לסטודנטים לעיצוב אופנה במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר מקצועיים, וכסדנה מעשית (במסגרת כתת אמן או כסדנת עמיתים) לבכירים בתעשיית האופנה.
הקורס יבקש להצביע על היבטים תרפויטיים בעיצוב אופנה; לחזק את החיבורים הקיימים בין מתן ביטוי לרגשות אישיים לבין לבישת בגד; ולהמחישם תוך הסתכלות על הפקתו של בגד כתהליך של יצירה אמנותית: ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו הפיזי ואחריתו בלבישה של הבגד, שבכוחה להוביל תהליך של ריפוי אצל הלובש.
הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לסייע בהבנת הכוח של החומר ובהשפעתו על רגשות: מה הבגד עושה לרגש? כיצד יכול בגד לייצר דיוּק, התרוממות רוח, ביטחון עצמי או שמחת חיים? כיצד צבע, צורה או חומר – מהם מורכב בגד – מפעילים את הרגש? לְמה מתכוונים ילדים כשהם אומרים "אני לא רוצה ללבוש את זה", ומה הם בעצם מנסים להגיד בכך? מדוע ילדות מבקשות ללבוש "שמלה מסתובבת"? מדוע מכנסי הג'ינס שומרים על כוחם כפריט לבוש פופולרי ואהוב במשך עשרות שנים? כיצד יכול בגד לייצר תחושה של "עור שני" עבור הלובש, וכך גם את יכולתו לזקוף את ראשו ואת התחושה העוטפת שאפשר לתארהּ כ"מציאת מקום בעולם"?
חלקו הראשון של הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לבחון את מעצב האופנה כאמן ואת מלאכת האופנה כאמנות. כך, גם הפנייה אל תלמידי הקורס תהיה כאל אמנים, ולא כיצרני סחורה, במובן הצר והמגביל של המילה. דמיון ויצירתיות הם המרכיבים את יצירת השפה האישית של האמן. הצייר וחוקר האמנות ואסילי קאנדינסקי כינה את האמן היוצר "שַמָש האמנות". ככזה, לאמן ישנה היכולת לטייל בעולמות ההשראה והדמיון; ולאחר מכן עומדת לו הזכות לקחת את החוויות ואת המידע שאסף ולהביא אותם – חדשים ומלאי-תנופה – אל העולם שסביבו. האמן הגרמני ג'וזף בויס, הנחשב לאבי אמנות המיצג, האמין ביכולותיה התרפויטיות של האמנות וטען כי היא היחידה שמסוגלת לגרום לשינוי חברתי. אם תפקיד האמן בחברה הוא להביא דבר-מה חדש אל העולם במטרה ליצור שינוי, הרי ששינוי אפשרי בתרפיה באמצעות אופנה הוא הריפוי.
בנקודת ההשקה התיאורטית עם המקצועות החוקרים את נפש האדם ומבקשים לרפאהּ, ניצבים אברהם מאסלו, מן המייסדים הבולטים ביותר של האסכולה ההומניסטית בפסיכולוגיה, ואלפרד אדלר, מייסד זרם הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, הרואה באדם ישות שלמה והוליסטית. מאסלו, שטען כי המוסיקאי מוכרח לעשות מוסיקה, הצייר מוכרח לצייר והמשורר מוכרח לכתוב, הוסיף כי מה שאדם יכול להיות – חובה עליו להיות (מאסלו, 2013). האמן הוא זה המתווך את התכנים העשירים העולים שם, חזרה אל סביבתו החברתית ואל עולם היום-יום.
בחלקו השני של הקורס 'Fashion Therapy' נפתח ונשכלל את יכולותיו האמפתיות של מעצב האופנה, וזאת דרך הבנת המושג "חוויה רגשית" (בסיוע תיאוריות מתחומי הפסיכותרפיה והפסיכולוגיה ממוקדת-הגוף) ודרך החיבור שלו לגוף הפיזי ולחוויה הפיזית. מציאת קשרים כאלה, בין עולמו הפנימי הרגשי של האדם לבין חוויית הלבוש שלו, תיכרך באחריותו של מעצב האופנה לחוויה זו אצל הלובש; פחד, כעס, תסכול, שמחה או הנאה – כל אלה רגשות הקשורים בחוויה האנושית מול הבגד. ההבנה כי יש צורך בחפיפה או בהלימה בין עולמו הפנימי, הרגשי של האדם לבין בגדים שישקפו אותו (בת-יער, 2010) תהיה מרכזית לקורס זה. כמו כן, מושג המפתח של אלבר אלבז, "בגדים רגשיים", ינחה מהלך זה.
בבסיסם של שינויים אופנתיים עומדים, לאורך ההיסטוריה, מניעים פסיכולוגיים; נתבונן, בהקשר זה, בעבודות של מעצבים כמו אלבר אלבז, אלכסנדר מקווין, חוסיין שאליין, כריסטובל בלנסיאגה, פייר קארדן, ויויאן ווסטווד, תמרה יובל ג'ונס, דורין פרנקפורט, דינה גלס ועוד, ובתערוכות אופנה מהשנים האחרונות של בית הספר לעיצוב "שנקר". נבחן עבודות שונות במטרה למצוא בהן ביטוי אותנטי של היוצר וחוויה רגשית מסוימת ומכוּונת עבור הלובש.
לטובת הבנת הקשרים בין אופנה לריפוי, המהלך המתודולוגי של הקורס יכלול מקורות מגוּונים המתפרשים על פני תחומי מחקר וידע שונים: אופנה, אמנות, פסיכולוגיה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, שפת הגוף, המוסיקה והצבע. אם ביכולתה של האמנות לכוון את האדם אל מה שמכנה אריסטו "המהות הפנימית של הדברים", ואילו יצירתיות היא התהליך המביא ליצירת דבר-מה מקורי או היכולת להוביל את האדם לתוצר מקורי בעל משמעות (ינאי, 2013) – הרי שתחום התרפיה באופנה מעלה על נס את השאלה: מהי חוויית הלבישה ומה הקשר שלה לְ"היוֹת בבית" או לתחושה העוטפת "בתוך עור שני"? האם הבגד, כאשר הוא תפור "ככפפה ליד", יכול להוות מעֵין "בית"? נבחן עבודות של מעצב האופנה ששון קדם ככאלה.
כל שיעור במסגרת הקורס ישלב התנסות חווייתית, העברת ידע טכני על הנושא הספציפי של אותו שיעור (על כך ראו פירוט במסמך נפרד) ודיון סביב נגיעותיו בעולם הרגש ובתהליכים של תרפיה. הקורס 'Fashion Therapy' יבקש להדגים וללמד כיצד ניתן לתרגם את הדמיון היצירתי ליצירה ממשית, באמצעות מתודות תרפויטיות: כיצד ליצור בגד מתוך מחשבה על האדם כלפיו אתה חש אמפתיה; כיצד לזהות את צרכיו של הלובש ולְמה הוא נזקק; כיצד לייצר ביטחון עצמי או שמחה, תחושה נעימה או תחושה של אצילוּת, למשל, מתוך הכנתו של בגד ללבישה.
הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לפתוח פתח, עבור סטודנטים לעיצוב אופנה, לעולם הטיפולי: להבין את הרגש המתקיים אצל האדם, ומתוך הבנה זו להפוך יצירתיות – לְאמפתיה. בכך, יבקש הקורס להקנות לתלמידים כלים להבין את יכולותיהם כאמנים עד תום, ולהפנים אותן.
