״כשאהיה Wonder Woman אז….״

״כשאהיה Wonder Woman אז….״

״כשאהיה Wonder Woman אז….״

״כשאהיה Wonder Woman אז…״
09/2020- 09/2021 שנה של צילומים ברחביי הארץ 50 נשים אמיצות שהסכימו להיכנס פנימה, פנימה, אל תוך ליבן, להיות מושפעות מהתחפושת של וונדר וומן – ולהעניק לעולם שלנו את מתנותיהן. כל מתנה שכזו, כל מילה, תופסת לה מקום בתודעה הקולקטיבית- ומשפיעה מהטוב שלה על הכלל. 50 נשים שדובבו את וונדר וומן… 50 נשים שאיפשרו לתכונות האלוהיות שבתוכן ״להתפרץ״ החוצה- ולהפוך נוכחות בעולם. 50 נשים שבחרו להעניק את הטוב המוחלט לפלנטה שלנו, לאנושות כולה. 50 נשים- ואפילו לא מילה שלילית אחת, או נסיון להשתמש בכוח כדיי להכניע ״רעים״ או משהו דומה. 50 נשים בשנה סוערת של קורונה, בשנה של מערכות בחירות בזו אחר זו… ורק טוב יצא מפיהן.
והמסקנה—- אנחנו, כולנו, רקמה אנושית אחת. המהות שלנו היא טוב מוחלט חסד, רחמים, צדק, אמת, והרצון העמוק ביותר שלנו הוא להייטיב. במהות שלנו אין רוע. תזכרו את זה טוב טוב בלב שלכם- אנחנו בני אנוש טובים ומייטיבים.
מודה לכל אחת מהמשתתפות על אומץ הלב, על פתיחות הלב, על ההתמסרות, על החשיפה. תודה שזכיתי להכיר אתכן. ריגשתן אותי עד דמעות תודה שהכרתן לי מקומות חדשים ברחביי הארץ. תודה שהפכתן שותפות לפרוייקט שלי. עכשיו כל הטוב הזה יעבור עריכה וכשיגיע הרגע הנכון תקבלו כולכם את ההזמנה לפתיחת התערוכה. אמן ואמן שנמשיך למצוא את נקודות החיבור שלנו- שנרגיש אותן בלב ונפיץ אותן בינינו- שנה טובה, שנה של קירוב לבבות וחיבור למהות האחת הנפלאה והמייטיבה שלנו- תזכרו אנחנו בבושקה קטנה של בורא העולם.

סרט הוידאו-ארט בעריכתה של מישל פישמן  ״כשאהיה Wonder Woman אז…״

מיכאל מירו משוחח עם האמנית רבקה בצלאל על מיזם אמנות יוצא דופן של תיעוד בוידיאו ארט של 50 נשים בתחפושת של וונדר וומן.

פודקאסט

מגזין תרבות עם אודליה מארחת יערה קידר ,אלי רז ,שרית פטל, רבקה בצלצאל- אישי אישי 16.2.23

לצפייה בגלריית תמונות מהמיזם

גלו את פני-ה

גלו את פני-ה

גלו את פני-ה

"גַּלּוּ אֶת פָּנֶי-הָ"
"הַפָּנִים שֶׁלִּי הֵם הַפְּנִים שֶׁלִּי" – רבקה בצלאל
"גלו את פני-ה" היא הרביעית בין תערוכותיה של האמנית הרב תחומית רבקה בצלאל. בתערוכה זו ממשיכה רבקה בחזון המנחה אותה בבניית חברה מאוחדת שכל פרט בה הוא יחיד ומיוחד והמקיימת את המצווה "ואהבת לרעך כמוך".
ביצירותיה המוצגות בתערוכה זו עוסקת האומנית בגילויי הפנים שלנו ובמסר על האחריות האישית של כל אחד ואחת מאתנו לגילוי הייחודיות שלו ולהפצתו דרך הבגד שהוא לובש. חלק חשוב במסר של רבקה בתערוכה הוא קבלת האחד את הייחודיות של השני דרך ההבנה שאנחנו כולנו ביחד יוצרים את השלם המורכב מפרטים רבים ומיוחדים.
ב"גלו את פני-ה" בצלאל מנסה לשנות את השיח סביב עולם האופנה והלבוש המתקיים ביום דרך העיניים החיצוניות (המעצבים, הרשתות החברתיות) ולעבור ללבוש בגד המיצג את הפנים, את הנשמה שלנו שהיא מקור הייחודיות שלנו.
"ברגע שנשתמש בעצמנו להשפיע על הסביבה, במקום לכפות עליה כוח וביקורת, כל אחד ואחד מאתנו יתמלא בשפע של גוונים וייווצר עולם מעניין, עולם צבעוני, עשיר, נינוח, שמח, רגוע ובטוח. תלבשו "אתכם" בלי פחד ותרגישו שאתם נותנים מתנה בעצם נוכחותכם לסביבה ולעולם" רבקה בצלאל
ההשראה לשבעת ציוריה של בצלאל בתערוכה הינם צילומים מתצוגות אופנה של מעצבי על מחורף 2018/2019 ולא בכדי נבחרו צילומים אלו. הם מעבירים מסר מאד ברור לצופה: תהיה אופנתי וטרנדי אבל בדרך שלך. הדמויות המצוירות ונטולות הפנים מייצגות את הרעיון של האומנית שמבקש להדגיש את אמונתה שחובתו של כל אחד מאתנו להביא את האני הייחודי שלו לידיי הגשמה וקבלת אחד את השני בלי שום ביקורת או שיפוט, לכל ציור הוסיפה האומנית פרט מטקסטיל שונה: צמר, נוצות, עור, פלדה פוך, סרטי מדידה ועוד. תוספת זו מבטאת את ההשפעה הרגשית השונה אשר יוצר כל חומר על עור האדם ודרכו על עולם הרגש שלו. המיצב של חמשת חלוקיי האמבט הלבנים בא להציג את היכולת של כל אחד ואחד לקחת פריט לבוש קיים ושכיח וליצור ממנו אמירה אישית שמציגה את הפנים שלנו.
גם הבחירה בחלל גלריית סיסי אינה מקרית, זהו חלל היסטורי של סלון כלות "אמבר" שהיה בשנות השישים סלון הכלות הגדול והידוע באותה תקופה, זה שנתן את חסותו לטקסיי מלכות היופי.
תערוכתה זו של רבקה מוקדשת לסופרת רונית מטלון במלאות שנתיים למותה ונקראת ע"ש נובלה שפורסמה בשנת 2006 "גלו את פניה". החיבור בין האומנית לסופרת הינו דרך הצגת הדמויות הכתובות בספריה של
מטלון, המגלה וחושף את העולם הנפשי, הפנימי והרגשי של הגיבורים. החיבור היצירתי בין השתיים יוצר מעין סיפור משותף של גילוי והסתר של אותיות, מילים, בגדים ורגשות.
בחלק מחזונה פיתחה רבקה תוכנית לימודים בשם "Fashion Therapy" עליה ניתן לקרוא באתר www.rivka-bezalel.com ובפייסבוק תחת השם' שיחות מכבסה".
אילנה כרמלי לנר-אוצרת

היבטים תרפוייטים בעיצוב אופנה/ רבקה בצלאל

היבטים תרפוייטים בעיצוב אופנה/ רבקה בצלאל

עבודת מחקר זו מצביעה על היבטים תרפוייטים בעיצוב אופנה. הנחת המחקר הינה: שהבגד מייצר אצל הלובש חווייה רגשית. מעצב האופנה אמור להיות מודע לכך, ולתכנן את יצירותיו מתוך כוונה תחילה. עליו להחליט לאיזו חווייה רגשית ברצונו להוביל את הלובש. מטרת המחקר הינה להציג עיצוב אופנה שיש בו גם ביטוי אותנטי של היוצר וגם יצירת חווייה רגשית מסוימת ומכווננת עבור הלובש. כל פרק מקדם אותנו להבנת הקשר בין הבגד ליכולותו לרפא, ומציג מה תפקידו של מעצב האופנה בתהליך זה. כאשר לאורך כל הדרך ישנה ידיעה שהבנת המחקר היא בתהליך הוליסטי,שבו כל התופעות חשובות להבנה השלמה של המחקר, כל שלבי המחקר קשורים זה לזה, כל אחד תלוי באחר ושינויים בשלב אחד, ישפיעו על האחרים. הפרק הראשון עוסק בנושא אמנות וריפוי: מהי אמנות? ומיהו אמן? מהו תפקיד האמנות? ומהו תפקיד האמן כמרפא? הפרק השני מעביר אותנו אל אמנות הלבישה – עולם עיצוב האופנה, ואל מעצב האופנה. פרק זה מציג את עולם האופנה, ואת מעצב האופנה, ועובר לסקירה ספרותית של הכלים המרכזיים אשר עומדים לרשותו של מעצב האופנה, המוצגים בסדר מדוייק ומכוון: צבע, צורה, חומר, דמיון ויצירתיות- שפה אותנטית, אמפתיה וחווייה רגשית. בשלב זה הקורא יצעד במעלה פסגת הר ויחשוב כמעט באופן פיזי את הבנת התהליך, דרך ליבו, כתוצאה בלתי מודעת לדרך בה הוא מובל על ידי הקריאה. הפרק השלישי מציג את דרכו של מעצב האופנה לשכלל את יכולותיו התרפוייטים, דרך יצירת שפה אותנטית ברורה, אותה הוא מקבל דרך עולמות הדמיון והיצירה, שהם המתנה בה 'זכה'. דרך שיכלול יכולותיו האמפתיות, ודרך הבנתו את המושג חווייה רגשית, והחיבור שלה לגוף הפיזי ולחווייה הפיזית. עד למציאת הקשר בין עולמו הפנימי הרגשי של האדם לבין חוויית הלבוש שלו, ואחריותו שלו כאמן לחווייה זו. הפרקים הבאים מתארים את ניתוח הממצאים. ניתוח הנתונים הוא תהליך של סידור והבניית מכלול הידע שנאסף והבנת המשמעות שלו. הניתוח כרוך בפירוק הנתונים לקטעים ובצירופם המחודש בסדר הנותן בהם משמעות. קטגוריזציה היא הבסיס לניתוח הנתונים, והיא מבוססת על קטעי מידע שנראים שייכים לאותה תופעה. קטגוריזציה מבוססת על מיון, והיא נעשית על ידי פירוק הנתונים כדי להבין את משמעותם. תהליך זה התבצע על ידי השוואה בין חלקי המידע שהתקבלו בראיונות העומק, למידע שהתקבל בסקירה הספרותית שהוצגה בפרקים הראשונים.
מחקר זה עושה שימוש בציטוטים מדוייקים אשר נלקחו מהמרואיינים, באופן המשרטט תמונה אותנטית של התופעה הנחקרת. ציטוטים מדוייקים מעבירים את הפחד, את הכעס, את התיסכול, את השמחה ואת ההנאה של המרואיין, ומכילים משמעויות שטחיות ועמוקות אודותיו. ציטוטים מדוייקים מהווים דרך טובה להכיר את החווייה ואת המשמעות שהמרואיין נותן לחווייה שלו.
הפרק הרביעי מציג סקירה כללית של מעצב האופנה ששון קדם, וממשיך בניתוח אמפירי של הראיון שהתקיים עמו. הפרק החמישי מציג סקירה כללית של ארבעת המרואיינות, נשים אשר לובשות את בגדיו של ששון קדם כבר למעלה מעשור, ועובר לניתוח אמפירי של הראיונות. בפרק הרביעי ובפרק החמישי אנו מבחינים בכך שחלק מהקטגוריות הממפות הופכות לדומיננטיות יותר ואחרות לדומיננטיות פחות. על מנת שהמחקר יהיה מהימן כל הפרספקטיבות והקריטריונים של המחקר הוצגו באופן גלוי בפני הקורא. הקורא יובל צעד אחר צעד אל הוכחת הנחת המחקר, אולם ההנחה של הגישה המחקרית בעבודה זו, היא, שבסופו של דבר הקורא הוא שמחליט אם לתוצאות של מחקר אחד יש משמעות ביחס להקשרים אחרים.
מקורות המחקר הינם אקלקטיים ומתפרשים על פני תחומים מגוונים: מעולם האופנה, האומנות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, שפת-הגוף, המוסיקה והצבע. המחקר בנוי כמו פאזל שכל חלק בו הוא תו, כאשר היצירה השלמה היא שיר. שיר חדש בשדה המחקר שלעיצוב האופנה והתרפייה.

הנחת המחקר הינה שהבגד מייצר אצל הלובש חוויה רגשית, ומעצב האופנה אמור להיות מודע לכך ולתכנן את יצירותיו מתוך כוונה תחילה לאיזו חוויה רגשית יובילו. מטרת המחקר הינה- להציג עיצוב אופנה שיש בו גם ביטוי אותנטי של היוצר, וגם יצירת חוויה רגשית מכווננת ומרפאה עבור הלובש.
אסטרטגיית המחקר האיכותני שבחרתי היא פנומנולוגיה. מחקר פנומנולוגי עוסק בחקר . במחקר זה התופעה , מהות החוויה האנושית, התופעה היא מושא החקירה ( שקדי, 2003) הנחקרת הינה מודעות מעצב האופנה להשפעה הרגשית של הבגד שיצר , על הלובש/ת. במחקר פנומנולוגי תהליך איסוף הנתונים ממוקד בראיונות עומק, החוקר אוסף מידע מהנחקרים שחוו את החוויה באופן- אישי, כאשר הוא שואף לחקור את משמעותה בחיי-היומיום שלהם במחקר זה התקיימו ראיונות עם מעצב האופנה ששון קדם, ועם ארבע נשים , (שקדי, 2003). אשר לובשות את בגדיו כבר למעלה מעשר שנים.

מחקר איכותני מביא בחשבון את מקומו של החוקר בשדה (שם).ישנה אינטראקציה ביני כחוקרת לבין שדה המחקר, ועליי להיות מודעת לכך ולהתחשב בכך בעת ניתוח הנתונים, שכן, "כדי להבין את העולם אתה חייב להיהפך לחלק ממנו ובאותו זמן להישאר מופרד ממנו.שייך ומובדל" (שם, 57 ). התוצר הכתוב של מחקר זה יהיה יצירה מורכבת דמויית קולאז' המייצגת את דימויי כחוקרת, את הבנותיי ופרשנותי את התופעה הנחקרת. יצירה זו תובעת ממני לא רק להציג את ממצאי המחקר, ולטעון טיעונים בהקשר לשאלת המחקר, אלא גם לבנות טקסט אמין, משכנע, מעניין ומושך. ברצוני להציג כתיבה ספרותית שיכולה להציג באופן חווייתי ומעשיר את הנושא, ותהווה יצירה ייחודית הדורשת הבנייה ועיצוב כמו כל יצירה אמנותית. ברצוני שלכתיבה יהיה ערך אסתטי קרוב לפן האמנותי וכל זאת במסגרת התבנית המסורתית של הכתיבה האקדמאית. לאחר ביצוע הראיונות וניתוחם, אחלק את החומר לשש תימות עיקריות: צבע, צורה, חומר, דמיון יצירתיות- אותנטיות, אמפתיה וחוויה רגשית ובהמשך אבנה את הקשר בין התימות.

אנרגיית הבריאה היא הכוח היוצר שממנו נובעות כל יצירות האמנות המעוררות בנו אותה תחושת כבוד והשתהות בנוכחותן. העבודה עם אותה שלמות, היא כוח מרפא לאדם ולעולם ומבלעדיו האנושי היה חדל להתקיים. לעוסקים באמנות תפקיד מהותי בריפוי החברה האנושית. הינו מחקר שמטרתו הייתה להצביע על היבטים תרפוייטיים בעיצוב Fashion Therapy אופנה, ואכן באופן חד- משמעי המחקר הוכיח את הקשר הישיר בין עיצוב אופנה שיש בו כוונת ריפוי אצל המעצב, לתהליך רגשי מרפא אצל הלובש/ת. הנחת המחקר הייתה שהבגד מייצר אצל הלובש חוויה רגשית, ומעצב האופנה אמור להיות מודע לכך, ולתכנן את יצירותיו מתוך כוונה תחילה, לאיזו חווייה רגשית יובילו. מטרת המחקר הייתה להציג עיצוב אופנה שיש בו גם ביטוי אותנטי של היוצר וגם חווייה רגשית מסוימת ומכוונת עבור הלובש. בשלושת הפרקים הראשונים הוצגה סקירת ספרות, כאשר הניסיון היה להביא גם נתונים חדשים מהשנה האחרונה הקשורים למחקר.הנושאים שנסקרו היו: אמנות וריפוי, מהי אמנות, מהו ריפוי, מיהו אמן? מהי אסתטיקה, מהי יצירתיות, מהו דמיון? מהו תפקיד האומנות בעולם, ומהו תפקיד האמן? חובת האמן להשתמש במתנה שקיבל ולרפא באמצעותה את החברה האנושית. ובהמשך: עיצוב אופנה וכליו של מעצב האופנה, צבע, צורה וחומר, אשר בכל אחד מהם גלום פוטנציאל, גלומים היכולת והכוח להפוך לחומרים של אמנות, להעביר רגשות ומחשבות. ובהמשך, אילו איכויות צריך האמן לשכלל כדי להיות מרפא: החיבור לעולמות הדמיון והיצירתיות על מנת לפתח שפה אותנטית, את היכולת האמפתית שלו, והבנת המושג חווייה רגשית שהבגד יוצר, אצל הלובש/ת. בהמשך, הוצגו המרואיינים, מעצב האופנה ששון קדם וארבע נשים: רינה, יפה, בטי וחווה'לה, אשר לובשות את בגדיו של ששון כבר למעלה מעשור, ותואר תהליך ניתוח הנתונים, לפי הקטגוריות: צבע, צורה,חומר, דמיון יצירתיות – שפה אותנטית, אמפתיה וחווייה רגשית. בניתוח הנתונים עלה כי חלק מהקטגוריות הממפות נמצאו דומיננטיות ואחרות הפכו לדומיננטיות פחות. הקטגוריה הדומיננטית ביותר שנמצאה היא החווייה הרגשית גם מבחינת הכוונה הראשונית של ששון, וגם מבחינת החווייה הדומיננטית ביותר אצל המתלבשות. הקטגוריה השניה בחשיבותה היא האמפתיה של היוצר והסינכרון שנוצר בינו לבין הלובשות. הקטגוריה הבאה היא השפה האותנטית של ששון שנולדה מתוך עולמות הדמיון והיצירתיות שלו, הבלוט שלו, אשר מייחדים את בגדיו, ובכך מייחדים את הלובשות, ומובילים לתהליכי העצמה וביטחון עצמי אצלן. לאחר מכן הקטגוריה של הצורה של הבגדים אשר משדרת נוחות-בית, פיג'אמה. לאחר מכן הבד המלטף המרגיע ומעניק ההגנה והביטחון – עור שני, ולבסוף הצבע אשר דווקא השקט שבו מוביל לרוגע נפשי, ואשר ביטויו מתגלם ברעיון של הבגד. בדבריו של ששון קדם ישנו ציון חשוב לגבי מודעות הבגד ומודעות האישה שלובשת את הבגד. גםהמרואיינות ציינו שישנה רמת מודעות גבוהה שלהן שמסתנכרנת עם המודעות של הבגד, ולולא כך, הבגד היה נראה זר עליהן. וזוהי קטגוריה שלא נבדקה במחקר זה. לאור המימצאים והמסקנות של מחקר זה, ניתן להדגיש את התרומה של המחקר לספרות ולגוף היידע הקיימים בנושא זה, ולהציע כיוונים למחקרים חדשים וללמידה חדשה בנושא עיצוב אופנה בבתי הספר לעיצוב אופנה בארץ ובעולם. בדף הראשי של אתר האינטרנט שלי ישנו ציטוט של ולדימיר נבוקוב: " המכבש האנונימי העביר על חיי סימן מים מורכב כלשהו, שעיצובו הייחודי נחשף כשמנורת האמנות זורה אור על גליון הנייר של חיי ". את הבלוט האישי שלי חשפתי לעצמי ולעולם דרך העשייה שלי בשדה האומנות. הינה תוכנית לימודים, אשר יילדתי, ואשר יש לי עליה זכויות יוצרים, אותה -'Fashion Therapy' אני מתכוונת ללמד בבתי ספר לאומנות בארץ ובעולם. כל הידע שצברתי במהלך חמישים שנותיי, מוביל אותי להנחות, ללמד, לתת כלים לסטודנטים חדשים לעיצוב אופנה, דרך מחשבה מיוחדת המכילה בתוכה פשטות וקודים של התבוננות והקשבה. אלמד את הסטודנט להתבונן, להקשיב, להיות ער לאסתטיקה של החיים, ליופי של החיים, ליופי בחיים שמייפה, אמנם באופן חיצוני, אך הוא גם משפיע על הפנימי. ניתנה לי זכות לחקור נושא זה, להוכיח אותו, ומכאן מוטלת עליי החובה בתור אמנית להפיצו בארץ ובעולם.

קורס תרפיה באופנה לסטודנטים לעיצוב אופנה באוניברסיטאות ומכללות

קורס תרפיה באופנה לסטודנטים לעיצוב אופנה באוניברסיטאות ומכללות

קורס תרפיה באופנה לסטודנטים לעיצוב אופנה באוניברסיטאות ומכללות

rרבקה-בצלאל-סדנאותבצלאל רבקה, MA- אוניברסיטת לסלי, בית הספר לתואר שני באמנויות ובמדעי החברה

תרפיה באמצעות אופנה – Fashion Therapy – הוא תחום חדש המבקש לחבר בין אופנה לתרפיה: בין הבגד הנלבש לבין הרגש שהוא יוצר אצל הלובש. הקורס, שתיאורו מוצע להלן, מיועד כסדנת מבוא לסטודנטים לעיצוב אופנה במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר מקצועיים, וכסדנה מעשית (במסגרת כתת אמן או כסדנת עמיתים) לבכירים בתעשיית האופנה.

הקורס יבקש להצביע על היבטים תרפויטיים בעיצוב אופנה; לחזק את החיבורים הקיימים בין מתן ביטוי לרגשות אישיים לבין לבישת בגד; ולהמחישם תוך הסתכלות על הפקתו של בגד כתהליך של יצירה אמנותית: ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו הפיזי ואחריתו בלבישה של הבגד, שבכוחה להוביל תהליך של ריפוי אצל הלובש.

הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לסייע בהבנת הכוח של החומר ובהשפעתו על רגשות: מה הבגד עושה לרגש? כיצד יכול בגד לייצר דיוּק, התרוממות רוח, ביטחון עצמי או שמחת חיים? כיצד צבע, צורה או חומר – מהם מורכב בגד – מפעילים את הרגש? לְמה מתכוונים ילדים כשהם אומרים "אני לא רוצה ללבוש את זה", ומה הם בעצם מנסים להגיד בכך? מדוע ילדות מבקשות ללבוש "שמלה מסתובבת"? מדוע מכנסי הג'ינס שומרים על כוחם כפריט לבוש פופולרי ואהוב במשך עשרות שנים? כיצד יכול בגד לייצר תחושה של "עור שני" עבור הלובש, וכך גם את יכולתו לזקוף את ראשו ואת התחושה העוטפת שאפשר לתארהּ כ"מציאת מקום בעולם"?

חלקו הראשון של הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לבחון את מעצב האופנה כאמן ואת מלאכת האופנה כאמנות. כך, גם הפנייה אל תלמידי הקורס תהיה כאל אמנים, ולא כיצרני סחורה, במובן הצר והמגביל של המילה. דמיון ויצירתיות הם המרכיבים את יצירת השפה האישית של האמן. הצייר וחוקר האמנות ואסילי קאנדינסקי כינה את האמן היוצר "שַמָש האמנות". ככזה, לאמן ישנה היכולת לטייל בעולמות ההשראה והדמיון; ולאחר מכן עומדת לו הזכות לקחת את החוויות ואת המידע שאסף ולהביא אותם – חדשים ומלאי-תנופה – אל העולם שסביבו. האמן הגרמני ג'וזף בויס, הנחשב לאבי אמנות המיצג, האמין ביכולותיה התרפויטיות של האמנות וטען כי היא היחידה שמסוגלת לגרום לשינוי חברתי. אם תפקיד האמן בחברה הוא להביא דבר-מה חדש אל העולם במטרה ליצור שינוי, הרי ששינוי אפשרי בתרפיה באמצעות אופנה הוא הריפוי.

בנקודת ההשקה התיאורטית עם המקצועות החוקרים את נפש האדם ומבקשים לרפאהּ, ניצבים אברהם מאסלו, מן המייסדים הבולטים ביותר של האסכולה ההומניסטית בפסיכולוגיה, ואלפרד אדלר, מייסד זרם הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, הרואה באדם ישות שלמה והוליסטית. מאסלו, שטען כי המוסיקאי מוכרח לעשות מוסיקה, הצייר מוכרח לצייר והמשורר מוכרח לכתוב, הוסיף כי מה שאדם יכול להיות – חובה עליו להיות (מאסלו, 2013). האמן הוא זה המתווך את התכנים העשירים העולים שם, חזרה אל סביבתו החברתית ואל עולם היום-יום.

בחלקו השני של הקורס 'Fashion Therapy' נפתח ונשכלל את יכולותיו האמפתיות של מעצב האופנה, וזאת דרך הבנת המושג "חוויה רגשית" (בסיוע תיאוריות מתחומי הפסיכותרפיה והפסיכולוגיה ממוקדת-הגוף) ודרך החיבור שלו לגוף הפיזי ולחוויה הפיזית. מציאת קשרים כאלה, בין עולמו הפנימי הרגשי של האדם לבין חוויית הלבוש שלו, תיכרך באחריותו של מעצב האופנה לחוויה זו אצל הלובש; פחד, כעס, תסכול, שמחה או הנאה – כל אלה רגשות הקשורים בחוויה האנושית מול הבגד. ההבנה כי יש צורך בחפיפה או בהלימה בין עולמו הפנימי, הרגשי של האדם לבין בגדים שישקפו אותו (בת-יער, 2010) תהיה מרכזית לקורס זה. כמו כן, מושג המפתח של אלבר אלבז, "בגדים רגשיים", ינחה מהלך זה.

בבסיסם של שינויים אופנתיים עומדים, לאורך ההיסטוריה, מניעים פסיכולוגיים; נתבונן, בהקשר זה, בעבודות של מעצבים כמו אלבר אלבז, אלכסנדר מקווין, חוסיין שאליין, כריסטובל בלנסיאגה, פייר קארדן, ויויאן ווסטווד, תמרה יובל ג'ונס, דורין פרנקפורט, דינה גלס ועוד, ובתערוכות אופנה מהשנים האחרונות של בית הספר לעיצוב "שנקר". נבחן עבודות שונות במטרה למצוא בהן ביטוי אותנטי של היוצר וחוויה רגשית מסוימת ומכוּונת עבור הלובש.

לטובת הבנת הקשרים בין אופנה לריפוי, המהלך המתודולוגי של הקורס יכלול מקורות מגוּונים המתפרשים על פני תחומי מחקר וידע שונים: אופנה, אמנות, פסיכולוגיה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, שפת הגוף, המוסיקה והצבע. אם ביכולתה של האמנות לכוון את האדם אל מה שמכנה אריסטו "המהות הפנימית של הדברים", ואילו יצירתיות היא התהליך המביא ליצירת דבר-מה מקורי או היכולת להוביל את האדם לתוצר מקורי בעל משמעות (ינאי, 2013) – הרי שתחום התרפיה באופנה מעלה על נס את השאלה: מהי חוויית הלבישה ומה הקשר שלה לְ"היוֹת בבית" או לתחושה העוטפת "בתוך עור שני"? האם הבגד, כאשר הוא תפור "ככפפה ליד", יכול להוות מעֵין "בית"? נבחן עבודות של מעצב האופנה ששון קדם ככאלה.

כל שיעור במסגרת הקורס ישלב התנסות חווייתית, העברת ידע טכני על הנושא הספציפי של אותו שיעור (על כך ראו פירוט במסמך נפרד) ודיון סביב נגיעותיו בעולם הרגש ובתהליכים של תרפיה. הקורס 'Fashion Therapy' יבקש להדגים וללמד כיצד ניתן לתרגם את הדמיון היצירתי ליצירה ממשית, באמצעות מתודות תרפויטיות: כיצד ליצור בגד מתוך מחשבה על האדם כלפיו אתה חש אמפתיה; כיצד לזהות את צרכיו של הלובש ולְמה הוא נזקק; כיצד לייצר ביטחון עצמי או שמחה, תחושה נעימה או תחושה של אצילוּת, למשל, מתוך הכנתו של בגד ללבישה.

הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לפתוח פתח, עבור סטודנטים לעיצוב אופנה, לעולם הטיפולי: להבין את הרגש המתקיים אצל האדם, ומתוך הבנה זו להפוך יצירתיות – לְאמפתיה. בכך, יבקש הקורס להקנות לתלמידים כלים להבין את יכולותיהם כאמנים עד תום, ולהפנים אותן.

ליצירת קשר בנוגע לקורס / סדנה >>

קורות חיים

קורות חיים

רבקה בצלאל אמנית רב-תחומית

קורות חיים- בצלאל רבקה 

ניסיון תעסוקתי

2013 -2014          מייסדת Fashion Therapy בארץ ובעולם

2004-2014         אמנית רב-תחומית

תערוכות ופרסומים

2020-2023     ״כשאהייה Wonder Woman אז… ״ שנה של צילומים ברחביי הארץ 50 נשים אמיצות שהסכימו להיכנס פנימה, פנימה, אל תוך ליבן, להיות מושפעות מהתחפושת של וונדר וומן – ולהעניק לעולם שלנו את מתנותיהן. אוצרת: ד"ר גליה דוכין אריאלי. התערוכה מוקדשת לזכרה של ד"ר שלי גולדברג. גלריה לאמנות שבטית& ישראלית, תל אביב.

2019              "גלו את פני-ה" רביעית בין תערוכותיה של האמנית הרב תחומית רבקה בצלאל. אוצרת: אילנה כרמלי לנר. התערוכה מוקדשת לזכרה של הסופרת רונית מטלון. גלריה SISSY תל אביב.

2010-2012         פרויקט "גני עדן דמיוניים". גלריה "משרד", תל אביב; אוצרת: רחל סוקמן; אוצרת אורחת: חנה קופלר. פרויקט רב-תחומי הכולל עבודות מיצג, צילום סטילס ווידיאו ארט.

בסיום הפרויקט ראה אור ספר האמן "גני עדן דמיוניים" בעריכת חנה קופלר, בהוצאת גלריה "משרד" ובשיתוף מנהל התרבות, משרד התרבות והספורט ועיריית תל-אביב יפו.

2006-2010         פרויקט "כפרה לדרך". פרויקט רב-תחומי הכולל עבודות מיצג, צילום, תיאטרון רחוב ווידיאו ארט שנמשך שלוש שנים ברחבי הארץ.בסיומו הוצגה התערוכה בגלריה "משרד" בתל אביב; אוצרת: רחל סוקמן. במהלך ספטמבר 2014 תוצג התערוכה במינכן, גרמניה, במסגרת Art About – Israeli Worldwide Exhibition בחסות משרד החוץ ולשכת התעשייה והמסחר ישראל-גרמניה.

2004-2006         "מישהו מפזר את הוורדים האלה – אאולליה". גלריה "משרד", תל אביב; אוצרת: רחל סוקמן. תערוכה רב-תחומית הכוללת עבודות מיצג, צילום, פיסול גוף וציור.

2003-1996         "נרקיס" – משרד לעיצוב פנים, תל אביב. שותפה במשרד.

1987-1996         Paint Magic, נווה צדק. מנהלת בית הספר לצביעה אמנותית ומורה לצביעה אמנותית.

1987-1996         בית הלוחם; ספיבק; איל"ן; בית דני. מורה לחינוך גופני ומדריכת שחייה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.

 

השכלה

2011-2013         אוניברסיטת לסלי, בוסטון – שלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל. בוגרת תואר שני בלימודים בינתחומיים עם התמקדות בבריאות הוליסטית בשילוב אמנויות. עבודת תזה בנושא Fashion Therapy.

2010                 Istituto Marangoni – בית הספר לעיצוב אופנה, מילאנו, איטליה. קורס סטיילינג ועיצוב תדמית.

2009                 בית הספר לעיצוב "שנקר", היחידה ללימודי חוץ. קורס סטיילינג.

2008                 בית הספר "מרים". לימודי אופנה וקורס תדמיתנות.

2003-2005        המדרשה לאמנות – מכללת בית ברל. קורסי צילום, פיסול וציור, במסגרת לימודי תעודה.

1999-2001         בית הספר לעיצוב פנים של "אורט", תל אביב. לימודי עיצוב פנים.

1998                 Paint Magic – בית הספר לצביעה אמנותית. קורס צביעה אמנותית.

1993                 מכון וינגייט, היחידה ללימודי חוץ. התמחות בפסיכולוגיה של הספורט, בשפת גוף ובתזונה.

1990-1991         בית הספר "אומנית". קורס צורפות.

1983-1987         המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן, מכון וינגייט. בוגרת תואר ראשון בחינוך גופני; התמחות בחינוך מיוחד.

Loading...