בצלאל רבקה, MA- אוניברסיטת לסלי, בית הספר לתואר שני באמנויות ובמדעי החברה

תרפיה באמצעות אופנה – Fashion Therapy – הוא תחום חדש המבקש לחבר בין אופנה לתרפיה: בין הבגד הנלבש לבין הרגש שהוא יוצר אצל הלובש. הקורס, שתיאורו מוצע להלן, מיועד כסדנת מבוא לסטודנטים לעיצוב אופנה במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר מקצועיים, וכסדנה מעשית (במסגרת כתת אמן או כסדנת עמיתים) לבכירים בתעשיית האופנה.

הקורס יבקש להצביע על היבטים תרפויטיים בעיצוב אופנה; לחזק את החיבורים הקיימים בין מתן ביטוי לרגשות אישיים לבין לבישת בגד; ולהמחישם תוך הסתכלות על הפקתו של בגד כתהליך של יצירה אמנותית: ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו הפיזי ואחריתו בלבישה של הבגד, שבכוחה להוביל תהליך של ריפוי אצל הלובש.

הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לסייע בהבנת הכוח של החומר ובהשפעתו על רגשות: מה הבגד עושה לרגש? כיצד יכול בגד לייצר דיוּק, התרוממות רוח, ביטחון עצמי או שמחת חיים? כיצד צבע, צורה או חומר – מהם מורכב בגד – מפעילים את הרגש? לְמה מתכוונים ילדים כשהם אומרים "אני לא רוצה ללבוש את זה", ומה הם בעצם מנסים להגיד בכך? מדוע ילדות מבקשות ללבוש "שמלה מסתובבת"? מדוע מכנסי הג'ינס שומרים על כוחם כפריט לבוש פופולרי ואהוב במשך עשרות שנים? כיצד יכול בגד לייצר תחושה של "עור שני" עבור הלובש, וכך גם את יכולתו לזקוף את ראשו ואת התחושה העוטפת שאפשר לתארהּ כ"מציאת מקום בעולם"?

חלקו הראשון של הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לבחון את מעצב האופנה כאמן ואת מלאכת האופנה כאמנות. כך, גם הפנייה אל תלמידי הקורס תהיה כאל אמנים, ולא כיצרני סחורה, במובן הצר והמגביל של המילה. דמיון ויצירתיות הם המרכיבים את יצירת השפה האישית של האמן. הצייר וחוקר האמנות ואסילי קאנדינסקי כינה את האמן היוצר "שַמָש האמנות". ככזה, לאמן ישנה היכולת לטייל בעולמות ההשראה והדמיון; ולאחר מכן עומדת לו הזכות לקחת את החוויות ואת המידע שאסף ולהביא אותם – חדשים ומלאי-תנופה – אל העולם שסביבו. האמן הגרמני ג'וזף בויס, הנחשב לאבי אמנות המיצג, האמין ביכולותיה התרפויטיות של האמנות וטען כי היא היחידה שמסוגלת לגרום לשינוי חברתי. אם תפקיד האמן בחברה הוא להביא דבר-מה חדש אל העולם במטרה ליצור שינוי, הרי ששינוי אפשרי בתרפיה באמצעות אופנה הוא הריפוי.

בנקודת ההשקה התיאורטית עם המקצועות החוקרים את נפש האדם ומבקשים לרפאהּ, ניצבים אברהם מאסלו, מן המייסדים הבולטים ביותר של האסכולה ההומניסטית בפסיכולוגיה, ואלפרד אדלר, מייסד זרם הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, הרואה באדם ישות שלמה והוליסטית. מאסלו, שטען כי המוסיקאי מוכרח לעשות מוסיקה, הצייר מוכרח לצייר והמשורר מוכרח לכתוב, הוסיף כי מה שאדם יכול להיות – חובה עליו להיות (מאסלו, 2013). האמן הוא זה המתווך את התכנים העשירים העולים שם, חזרה אל סביבתו החברתית ואל עולם היום-יום.

בחלקו השני של הקורס 'Fashion Therapy' נפתח ונשכלל את יכולותיו האמפתיות של מעצב האופנה, וזאת דרך הבנת המושג "חוויה רגשית" (בסיוע תיאוריות מתחומי הפסיכותרפיה והפסיכולוגיה ממוקדת-הגוף) ודרך החיבור שלו לגוף הפיזי ולחוויה הפיזית. מציאת קשרים כאלה, בין עולמו הפנימי הרגשי של האדם לבין חוויית הלבוש שלו, תיכרך באחריותו של מעצב האופנה לחוויה זו אצל הלובש; פחד, כעס, תסכול, שמחה או הנאה – כל אלה רגשות הקשורים בחוויה האנושית מול הבגד. ההבנה כי יש צורך בחפיפה או בהלימה בין עולמו הפנימי, הרגשי של האדם לבין בגדים שישקפו אותו (בת-יער, 2010) תהיה מרכזית לקורס זה. כמו כן, מושג המפתח של אלבר אלבז, "בגדים רגשיים", ינחה מהלך זה.

בבסיסם של שינויים אופנתיים עומדים, לאורך ההיסטוריה, מניעים פסיכולוגיים; נתבונן, בהקשר זה, בעבודות של מעצבים כמו אלבר אלבז, אלכסנדר מקווין, חוסיין שאליין, כריסטובל בלנסיאגה, פייר קארדן, ויויאן ווסטווד, תמרה יובל ג'ונס, דורין פרנקפורט, דינה גלס ועוד, ובתערוכות אופנה מהשנים האחרונות של בית הספר לעיצוב "שנקר". נבחן עבודות שונות במטרה למצוא בהן ביטוי אותנטי של היוצר וחוויה רגשית מסוימת ומכוּונת עבור הלובש.

לטובת הבנת הקשרים בין אופנה לריפוי, המהלך המתודולוגי של הקורס יכלול מקורות מגוּונים המתפרשים על פני תחומי מחקר וידע שונים: אופנה, אמנות, פסיכולוגיה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, שפת הגוף, המוסיקה והצבע. אם ביכולתה של האמנות לכוון את האדם אל מה שמכנה אריסטו "המהות הפנימית של הדברים", ואילו יצירתיות היא התהליך המביא ליצירת דבר-מה מקורי או היכולת להוביל את האדם לתוצר מקורי בעל משמעות (ינאי, 2013) – הרי שתחום התרפיה באופנה מעלה על נס את השאלה: מהי חוויית הלבישה ומה הקשר שלה לְ"היוֹת בבית" או לתחושה העוטפת "בתוך עור שני"? האם הבגד, כאשר הוא תפור "ככפפה ליד", יכול להוות מעֵין "בית"? נבחן עבודות של מעצב האופנה ששון קדם ככאלה.

כל שיעור במסגרת הקורס ישלב התנסות חווייתית, העברת ידע טכני על הנושא הספציפי של אותו שיעור (על כך ראו פירוט במסמך נפרד) ודיון סביב נגיעותיו בעולם הרגש ובתהליכים של תרפיה. הקורס 'Fashion Therapy' יבקש להדגים וללמד כיצד ניתן לתרגם את הדמיון היצירתי ליצירה ממשית, באמצעות מתודות תרפויטיות: כיצד ליצור בגד מתוך מחשבה על האדם כלפיו אתה חש אמפתיה; כיצד לזהות את צרכיו של הלובש ולְמה הוא נזקק; כיצד לייצר ביטחון עצמי או שמחה, תחושה נעימה או תחושה של אצילוּת, למשל, מתוך הכנתו של בגד ללבישה.

הקורס 'Fashion Therapy' יבקש לפתוח פתח, עבור סטודנטים לעיצוב אופנה, לעולם הטיפולי: להבין את הרגש המתקיים אצל האדם, ומתוך הבנה זו להפוך יצירתיות – לְאמפתיה. בכך, יבקש הקורס להקנות לתלמידים כלים להבין את יכולותיהם כאמנים עד תום, ולהפנים אותן.

ליצירת קשר בנוגע לקורס / סדנה >>

מהו בגד בשבילכם? כיצד אתם ניגשים לבחור, לעצב או לתפור בגד חדש? מהי חנות בגדים אטרקטיבית, מבחינתכם? מה אתם מרגישים כשאתם לובשים את הבגד האהוב עליכם? ובאיזו תחושה אתם ניגשים לפתוח את ארון הבגדים?
תרפיה באמצעות אופנה – Fashion Therapy – הוא תחום חדש, פורץ-דורך, המבקש לחבר בין אופנה לתרפיה: בין הבגד הנלבש לבין הרגש שהוא יוצר אצל הלובש. הסדנה מוצעת לראשונה למעצבים ולאנשי מקצוע מתעשיית ההלבשה – לסטייליסטים פעילים, למוכרים בחנויות בגדים, למעצבי אופנה פעילים, לתופרות ולאנשי מקצוע הפועלים בתוך התעשייה.
סדנת Fashion Therapy תבקש לחבר, בצורה חווייתית ובמסגרת קבוצת עמיתים, בין הכוח של החומר להשפעתו על הרגשות שלנו: מה הבגד עושה לרגש? כיצד יכול בגד לייצר דיוּק, התרוממות רוח, ביטחון עצמי או שמחת חיים? כיצד צבע, צורה או חומר – המרכיבים בגד – מפעילים את הרגש? איך נוכל להיות המעצבים של החיים הרגשיים של עצמנו – ושל אחרים?
אלבר אלבז הטמיע את המושג "בגדים רגשיים"; כך נסתכל על הפקתו של בגד כתהליך של יצירה אמנותית: ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו ואחריתו בלבישת הבגד, שבכוחה להוביל תהליך ריפוי אצל הלובש.

נבחן עבודות מגוּונות של מעצבים כמו אלכסנדר מקווין, חוסיין שאליין, כריסטובל בלנסיאגה, פייר קארדן, ויויאן ווסטווד, תמרה יובל ג'ונס, דורין פרנקפורט ודינה גלס, וכן בגדים מהמלתחה האישית של כל אחד מאתנו. נבחן ונדבר במטרה למצוא בבגדים שסביבנו ביטוי אותנטי של היוצר וחוויה רגשית מסוימת ומכוּונת עבור הלובש.
סדנת Fashion Therapy תבקש להתוות אצל אנשים מעולם העיצוב וההלבשה קשרים יצירתיים בין ביגוד, מחוזות היצירה וההבעה האותנטית לבין חיבור בעל כוונה מרפאת באופנה. בכל יום אנו עוטים על עצמנו בגדים; כיצד יכול ההליך השגרתי הזה להפוך למנוף ליצירה עצמית, להעצמה אישית ולביטוי של רגשות? במהלך הסדנה נפתח ערוצים למחשבה חדשה, ונתנסה בכך.

ליצירת קשר בנוגע לקורס / סדנה >>

אנרגיית הבריאה היא הכוח היוצר שממנו נובעות יצירות האמנות המעוררות בנו אותה תחושת כבוד והשתאות בנוכחותן. העבודה עם אותה שלמות היא כוח מרפא לאדם ולעולם ומבלעדיו האנושי היה חדל להתקיים. לעוסקים באמנות תפקיד מהותי בריפוי החברה האנושית (וואסילי קאנדינסקי).
אופנה היא כלי ביטוי הקושר בין יוצר לאדם. עולם האופנה מושפע מהתפתחויות סביבתיות, גלובאליות ומתחומים אחרים שלכאורה אינם קשורים בצורה ישירה לאופנה- ארכיטקטורה, היסטוריה, אמנות וטכנולוגיה. תחומים אלה מהווים חלק מנושאי ההשראה ליוצרים בעת עיצוב הקולקציות ומותירים את חותמם בתהליך עיצוב הבגד.
בתחילה שימש הבגד לאדם הגנה מפני פגעי האקלים הטבע והסביבה, אבל מהר מאוד הפך לביטוי עצמי של היחיד וכאמצעי המעיד על השתייכות חברתית, שבטית או מעמדית. כך נוצרה אמנות הלבוש שהיא למעשה עולם האופנה.
ביגוד היא הצורה האינטימית ביותר מבין צורות האמנות. כאשר אנו מיטיבים להתבטא דרך הגוף, האופנה, אנו מביעים את העצמי שלנו. כאשר אנו מגשרים בין מי שאנחנו לבין איך שאנחנו מציגים את עצמנו לעולם דרך הבגדים- אנחנו יוצרים הגדרה ליחסים שלנו עם הסביבה שלנו.

תוכנית לימודים זו מחזקת את החיבורים הקיימים בין מתן ביטויי לרגשות אישיים לבין לבישת בגד, וממחישה זאת תוך הסתכלות על הפקתו של בגד בתהליך של יצירה אמנותית: ראשיתו בדמיונו של המעצב, המשכו בתהליך האמנותי של עיצובו הפיזי ואחריתו בלבישה של הבגד שבכוחה להוביל תהליך של ריפוי אצל הלובש.
כלי העבודה של מעצב האופנה הינם חומר, צורה וצבע. תוכנית לימודים זו תסייע להבנת הכוח של כלים אלה והשפעתם על רגשות הלקוח/ה. בייסוד התרפיה באופנה ניצבת ההנחה כי הבגד מייצר אצל הלובש חווייה רגשית, וכי על מעצב האופנה להיות מודע לכך במהלך עבודתו. באמצעות שימוש בצבע, בחומר ובדמיון, מייצר מעצב האופנה שפה שהיא אישית, אותנטית ואמפטית- וזו מייצרת חווייה רגשית.

פרוייד כינה את העור בשם "מחיצת מגע" וראה את הגבול שבין המודע ללא מודע ושבין העולם הפנימי לעולם החיצוני כמקבילה נפשית של העור. ד"ר דניאל קנפו כתב שהשליה היא העור המשותף הראשון שלנו לצד יכולת האם להזין ולגונן, היא משקפת סימביוזה אמיתית, וממשיך, אחת מדרכי ההתמודדות של תינוקות עם הניתוק מהביטחון שמעניקים העור והריח של האם, היא מציאת תחליפי עור בדמות שמיכות, חיות פרווה או בובת בד. תחליפים אלה שלמרקמם יש חשיבות עליונה, רוויים בתכונותיה המרגיעות, פיסית ונפשית של האם.
הבגד שלגופינו הוא "עור שני Second skin" והוא הבובה המרגיעה שלנו נוסכת ביטחון עצמי ומאפשרת תיפקודים בריאים של מערכות גופנו.
ד"ר יורי סלע, פסיכולוג קליני במאמרו על פסיכותרפיה ממוקדת גוף, מסביר דרך דבריהם של פרוייד ושל וינקוט: החשיבה הצומחת ממחקר נוירו- פסיכולוגי, מדגישה את הידיעה שהאגו הינו, בראש ובראשונה אגו גופני ושהעצמי מבוסס על חיוניות הרקמות הגופניות והתקיימות הפונקציות הגופניות, כולל פעילות הלב ופעולת הנשימה. תחושת עצמי חיובית מבוססת על תקינות המערכות הפיזיולוגיות שלנו, נוחות פיזית, נשימה רגועה וכו'.
ד"ר ג'ניפר באומגרטר, פסיכולוגית אופנה, פרסמה בשנת 2012 ספר בו חקרה את הפסיכולוגיה של הבגד– “You are what you wear, What your clothes reveal about you”  ד"ר ג'ניפר מבצעת אנליזות דרך הלבוש- הבגדים. לקיחת אחריות על עצמנו מתחילה בגילוי עצמי, אומרת ג'ניפר. הבגדים שאנו שמים על עצמנו חופפים באופן בלתי יאמן למה שאנחנו חושבים על עצמנו ועל חיינו. לבישת בגדים אשר גורמים לנו להרגיש בנוח, להרגיש שמחה ותחושה טובה לגבי עצמנו, באמת הופכים את החיים לטובים יותר. הציצו בארון הבגדים שלכם וגלו מי אתם, היפטרו מבגדים שלא מדברים את האדם שאתם כעת, שימו עליכם את הפריט שהכי מייצג אתכם וצעדו דרך הדלת החוצה. תנו לבגד לשקף את הקבלה העצמית שלכם ואת האהבה העצמית שלכם כמו שמגיע לכם וצאו להשיג דברים אדירים. ואצטט מדבריה: